Noam > Recent Status Updates

'Veel werd gewist door de tijd, de vader en beul van herinneringen.' p.10

שץ: אבל עדיין לא סיפרת לי עליה. תספר לי עליה. איך היא עכשיו ? מה קרה לה ?
הרמן: מה פירוש ?
שץ: האם היא השתנתה מאד ?
הרמן : לא.
שץ: יש לה עדיין סבלנות גדולה כזו ?
הרמן: לה יש עדיין סבלנות.
שץ: אבל היא ודאי הזדקנה מאד.
הרמן: לא חושב.
שץ: היא לא דועכת ?
הרמן: דועכת ?
שץ: נחלשת. אני התכוונתי לומר, נחלשת.
הרמן: אולי נחלשה.
שץ: [בשמחה] נחלשה מאד.
הרמן: כולנו נחלשים.'
'טיפולים אחרונים', ע.143

'תרצה: אבל אני אומרת בשקט: אם אתה יכול להשאר - תשאר.
אסף: ואני אומר לך מה שאמרתי כבר אלף פעמים, בקושי אנחנו מחזיקים פה. הכל רופף תחתנו, את יודעת טוב.
תרצה: אני יודעת. לכן אני אומרת ובשקט רב, חרישי, חרישי, כדי לא להרגיז אותך, כדי שלא תקרא לי עוד מטורפת: אם אתה יכול להשאר פה, אז מוטב שתשאר.
אסף: [כבר לא שומע] הכל רופף כאן בגלל... את שומעת! [צועק] לא יציל אותנו גם התינוק.
תרצה: אנא, אל תצעק.' ע.68

אבי לעמיקם בטלפון: 'מה יש לך לעשות ? תעזוב. המון שנים לא ראינו אותך. בוא. מחר, עוד שבוע, מי יודע, סוף העולם. הזדמנות אחרונה. תחליט. אני נותן לך חצי דקה למחשבה מרוכזת.' ע.18

'ואז. מה קרה. שתינו יחד עכשיו במה קרה. ואז שתינו יחד בכלום. כלום. כלום לא קרה. היא מתיישבת. או לפחות מנסה להתיישב. וזה לוקח זמן. רגל רגל אגן גב תחתון חוליות גב עליון שכמות צוואר סנטר. הנה הסיכה הקטנה השחורה כנמלה משמאל לשביל שערה הישר. כשהיא סוף סוף חצי אנכית היא נראית בת שש, ככה עם הסיכת נמלה והשיער המפזז והפרצוף המבולבל לחמנייתי אפוי טוב משינה מתוקה. בא לי לבזוק עליה סוכר מרוב שהיא חמודה ככה.' ע.150

'ומאחורי גבי הרוטט מרעב ועייפות וריגוש שמעתי אותן מסתודדות. המורות. ואת לחשושיהן קטעו ברקים ורעמים קצרים של צחוק. וכריתי אוזן והקשבתי. וזה בא בגלים. לחשוש וצחוק ועוד צחוק ולחשוש. וצחוק גדול. ועוד רעם צחוק. ענק ממש. מאחורי. כתוב לה שם. חח חח אוי זה טוב חחח חי כתוב לה מה יש בפנים. חחח. ואחת ממש נחרה כחזירה מרוב צחוק ממש התפקעה ממש סמוך לאוזני ממש מעל לשכמה הימנית שלי חררר חרר הם כותבים לה נקניק וחרדל. הנה שששש.' ע.110

'הבקבוק, האחרון. הקוניאק. המשובח. ההנסי של אבא שלי. היה לו אחד כזה. תמיד. עומד. סגור חתום. אז ניגשתי ושלפתי וסובבתי את הפקק ופתחתי. עכשיו אני לא זוכרת אם זה היה כזה שמסובבים או כזה שפוקקים בפאאאק אחד ארוך החוצה אבל שלפתי או סובבתי וגמעתי. גלו גלו גלו. ככה ישר מהבקבוק. ועוד גלו גלו ועוד גלו גלוגלו. מבקבוק ההנסי האחרון. האחר. הניצב. החתום. בבר. בשידה. בסלון. של אבא שלי. בלילה שבין לבין. בין שמת לבין שנקבר.' ע.44-45

'ופתאום בום פצצה נוראי. ממש בומבה. כאילו איזה עמוד חשמל התמוטט בחצר. והמשכתי לשכב כמו עוף קפוא בפריזר בלי לזוז. ככה כמו ששכבתי כבר שעות ארוכות. על הצד. כאילו רגלי העוף שלי קשורות בחוט זו לזו, ממתינות, עם החור הגדול בבטן, להפשרה ולמילוי. באגוזים או שקדים או אורז עם משמשים או פירורי לחם וצימוקים, מה שיבוא. אבל הייתי מוכנה. עם הרגליים הקשורות, החור בבטן והכל.' ע.7

'"יוסף בן מתתיהו - מלחמות היהודים," אמר גרשון.
"מה?"
"זה מה שהוא ביקש."
"הייתי באמצע, במלון. ספר אדיר. קנית לי?"
"כן. מחכה לך בחדר, ליד המיטה."
"חבל שאני לא במצב לקרוא עכשיו. קראת, טראוויס?"
"אני חושב שדווקא כן. זו ספרות מקצועית למי שמתעסק במוות וקבורה יהודית." ע.378

"שום סליחה," אמר שנייד. "כמו שאתה רואה, גם כשלמישהו יש עתיד, הוא מהר מאוד הופך לעבר."
"בדיוק!" הרים טראוויס את הבקבוק.
"כן," אמר גרשון, "ולא. כי לכם, בזמן שהיה עתיד, היו גם חיים"
"כן," אמר טראוויס, "ולא ממש. המאבק."
"בדיוק. המאבק אינסופי. אתה לא מספיק להרגיש..."' ע.374

 'אייל מצא את ביאורי הקודים: "נפל בעת מילוי תפקידו" זו תאונת דרכים או תאונת אימונים בזמן השירות, במדים. "נפטר בעת שירותו", ולפעמים "מת בעת שירותו", אלה חיילים שהתאבדו או מתו ממחלה שלא היתה קשורה לכאורה לשירות הצבאי. הוא הופתע ללמוד שרק כשלושים אחוזים מהקבורים בבתי העלמין הצבאיים בישראל נפלו במלחמות.' ע.269

'כשהם חזרו מהסיור הוא נח באוהל, מיטה ליד סנו, ואמר לו, "אני לא יודע אם זה מזל שנולדנו לצד הזה של הסכסוך, או חוסר מזל שנולדנו לתוכו בכלל."
"הכול יחסי," אמר סנו.' ע.219-220

"גרשון מן היה בן חמש עשרה שנים בקושי, כשהבין שהוא חייב לרצוח את רחבעם, השכן שלו."

"אולי שמעתם," פתח ואמר סגן המנהל נחמיה באותו בוקר, "שנער טבע אתמול באגם. כוחות חילוץ וצוללנים מחפשים ברגעים אלה את הגופה."

'and to him it's unbearable how much the two of them look alike but The Namesake doesn't seem to notice or care, for him it's just like they're two people the same age and that they wear similar clothes and look a little like each other, Asle thinks' p.668

'I think, that because pictures have a spirit painting can be compared to praying, that a picture is a prayer, I think, that the pictures I paint are prayer and confession and penance all at once' p.632

'I want a silence to come down over me like snow and cover me, yes, I want a silence to come falling down over everything that exists, and also me, yes, over me, yes, let a silence snow down and cover me, make me invisible, make everything invisible, make everything go away, I think and all these thoughts will go away, all the pictures I have, all the pictures gathered up in my memory tormenting me' p.614

'when he gets to Asle he says why aren't you going into class?
But, Asle says
Yes, The Teacher says
I, you know, Asle says
Yes, The Teacher says
Yes I, Asle says
Yes I, I, I'm too scared to read aloud, he says
Scared to read aloud? The Teacher says
and it's like he can't believe what he's hearing
Yes, Asle says
and The Teacher looks at him and Asle can tell that he doesn't believe what he's saying' p.562

'I was sitting in my chair he sat down in the empty chair next to me and I was suddenly shocked and afraid, yes, it was like I was suddenly jealous and I told Åsleik he had to get up
Get up. I said
and he stood up right away and he looked at me taken aback
I didn't know, he said
and I felt ashamed of myself
Sorry, I said
I didn't know, he said again
No of course, I say
But that's Ales's chair, I say' p.560

'the innermost picture inside me that all the pictures I've tried to paint are attempting to look like, this innermost picture, that's a kind of soul and a kind of body in one, yes, that's my spirit, what I call spirit, it goes back to God and becomes part of God at the same time as it stays itself, I think' p.497

'now he wants to paint just his own pictures, because his head is full of pictures, it's a real torment, yes, pictures get lodged in his head all the time, not as things that have happened but like a kind of photograph, taken right there, right then, and he can kind of flip from one of the pictures in his head to another, it's like he has a photo album in his head and the strangest things are there as pictures' p.387

'now he wants to paint just his own pictures, because his head is full of pictures, it's a real torment, yes, pictures get lodged in his head all the time, not as things that have happened but like a kind of photograph, taken right there, right then, and he can kind of flip from one of the pictures in his head to another, it's like he has a photo album in his head and the strangest things are there as pictures' p.387

'and, I think, it's the same with the writing I like to read, what matters isn't what it literally says about this or that, it's something else, something that silently speaks in and behind the lines and sentences' p.310

'and there's The Rowboat and The Fjord and everything, Asle thinks and Sister stops
But, she says
Yes, he says
Mother says, she says' p.271

'and then I go into the playground and stop and stand there and look at the snow angels and they are so beautiful, so beautiful that if I tried to paint them it would turn out to be a bad painting, compared to the sight of the snow angels, I think, because that's how it is, that's how it almost always is, what's beautiful in life turns out bad in a painting because it's like there's too much beauty' p.128

'and I think that the only thing I want to do on Christmas Eve is make the day disappear, paint it away, and that's what I do, and I'd rather not eat anything on Christmas Eve either, I just fast, as they call it, and paint, I paint from early in the morning through the whole time I'm awake until night,' p.91-92

'it's as if every picture like that, every last one of the thousands of pictures I have in my head or wherever | have them, is saying something, saying something almost unique and irreplaceable, but it's practically impossible to grasp what the picture is saying, of course I might think that the picture is saying this or that, obviously I can think that, and obviously I do think it,' p.30

'and then I look at the round table over by the window, there are two chairs next to it and one of them, the one on the left, that's where I sat and sit, and the right-hand one was where Ales always sat, when she was still alive, but then she died, too young, and I don't want to think about that, and my sister Alida, she died too young too, and I don't want to think of that either' p.15-16

'"Hallo, Rabbit," he said, "is that you?"
"Let's pretend it isn't," said Rabbit, "and see what happens."
"I've got a message for you."
"I'll give it to him."' p.114

'Sometimes he thought sadly to himself, "Why?" and sometimes he thought, "Wherefore?" and sometimes he thought, "Inasmuch as which?"-and sometimes he didn't quite know what he was thinking about. So when Winnie-the-Pooh came stumping along, Eeyore was very glad to be able to stop thinking for a little, in order to say "How do you do?" in a gloomy manner to him.' p.45