ניסן שור > Quotes

“הבגדים שלהם נראים זולים. בוודאי רכשו אותם באיזשהו שוק או בחנויות סמרטוטים שמייבאות את הסחורה הזבלונית שלהן מהמזרח הרחוק. מכנסי ג׳ינס ב־2 יורו שתפרה ילדה בת 10 במפעל בסרי לנקה אחרי 12 שעות עבודה רצופות שבהן קיבלה הפסקה אחת של 25 דקות כדי שתוכל לאכול מנת אורז מתוך קופסת פלסטיק ואז תחזור לכיסא שלה, שנמצא במרכזה של שורת כיסאות ארוכה שבה עוד 50 ילדות שקועות בעבודה ולא מסירות את מבטן ממכונת התפירה. כל כך הרבה צער שמושקע בבגד כל כך מכוער.”
― Nissan Shor, הישראלי הנצחי

“בכל אחד במאי, אבא שלי היה מתדפק על דלת הכניסה של הבית ומפתיע את אמא שלי עם זר פרחים. אלה היו מהפעמים הבודדות שבהן ראיתי אותם מתחבקים ומתנשקים. כילד, חשבתי בטעות שלתאריך הזה יש משמעות רומנטית. מסתבר שקל יותר לאהוב את אמא רוסיה מאשר אחד את השני.”
― Nissan Shor, הישראלי הנצחי

“הדלת נפתחת באולם מקבלי הפנים ועשרות פרצופים שמחים מקבלים את פנינו. השבים שבים לזרועות יקיריהם, שמוכנים לשכוח ולהעלים את כל הבעיות והאינטריגות בעבור עשר שניות של חיבוק חם, שמנסה להתגבר על קיומן המטריד של יחידות משפחתיות מעורערות לחלוטין וחברוּיות שמאחוריהן עמדו רק רכילויות ואינטרסים.”
― Nissan Shor, הישראלי הנצחי

“לא נשאר כלום מחולצות הפולו הצהובות והוורודות של רלף לורן שרפי כל כך אהב ללבוש כאות להשתלבות המוחלטת שלו בבורגנות האירופית, כי לא קוברים אנשים בחולצות פולו, אלא בחליפות שחורות שתואמות את מצב הרוח המשוער של המוות”
― ניסן שור, הישראלי הנצחי

“החבורה מתחילה לשיר ביחד ״גאפי בירת׳דיי טו יו״.”
― Nissan Shor, הישראלי הנצחי

“״למה שלא יקברו אותו בישראל?״ אני עוד פעם שואל את איגי. ״כי אינגה רוצה בקופנהגן.״ ״ומה עם ההורים שלו? הם בטח היו רוצים שהוא ייקבר בישראל.״ ״נכון. אבל הם לא קובעים.״ ״זה קצת עצוב, לא?״ ״מה עצוב בזה?״ ״אני לא יודע. הוא בכל זאת נולד בישראל.״ ״אני לא מבין מה אתה רוצה.״ ״אני רק אומר שזה מוזר. הבן אדם גדל כאן, ההורים שלו חיים כאן. אח שלו מת בישראל. הסבים והסבתות שלו בנו את המדינה. מה הקשר שלו לקופנהגן?״ ״מה הקשר? אשתו נולדה שם, מה אתה לא מבין?״ ״אני מבין שאשתו דנית, אני רק לא מבין למה מישהו רוצה להיקבר כל כך רחוק.״ ״הוא כבר לא רוצה כלום.״ ״אתה חושב שכשהוא נולד בישראל, הוא חשב שיום אחד יקברו אותו בקופנהגן?״ ״אני גם לא חושב שהוא תיאר לעצמו שהוא ימות בפיגוע טרור מעל המרחב האווירי של שווייץ.״ ״זה בכל זאת עושה לי קצת עצוב. לחשוב עליו תקוע שם בקופנהגן. לבד.״ ״הוא לא יהיה לבד. מסביבו יהיו עוד אלפי דנים מתים.״ ״מה לו ולהם?״ ״כלום. כמו שבינו לבין כל הטמבלים שקבורים בבית העלמין ירקון אין שום קשר. אתה חייב להבין - הוא ייקבר בקופנהגן והוא יישאר בקופנהגן לנצח. הגופה שלו תירקב בקופנהגן. ואנחנו נוסעים לקופנהגן.״”
― Nissan Shor, הישראלי הנצחי